בריינסטורמינג ודפים מכווצ'צ'ים

אחרי הפגישה הראשונה עם לקוח, ואחרי שיצרנו מסמך בריף מדויק, הגיע הזמן לעשות קריאייטיב! אם אתם חדשים פה, אז זוהי ההגדרה שלי לקריאייטיב: מצד אחד יש מותג, מצד שני יש קהל יעד, והמותג רוצה לספר משהו לקהל היעד. קריאייטיב זה מה אתה מספר לו, איפה אתה מספר לו והכי חשוב – איך אתה מספר לו. יש המון אפשרויות לקריאייטיב. לדוגמא: לפני שנתיים בערך קיבלתי בריף – הבנק הכי גדול בארץ רצה לספר לבני ובנות נוער על החשבון המיוחד שהם פתחו עבורם. אז הקריאייטיב שלי היה סדרה של 5 סרטונים קצרצרים ותוססים, בהם השחקנים הם נער ונערה, התסריטים בשפת תקשורת אחידה עם אפקטים וטרנדים מעולם התוכן של הנוער, והטקסטים כתובים קצר וחד בהתאם לחוסר הסבלנות של הנערים, אך עם זאת מכובד וממלכתי מספיק בשביל שהבנק יעמוד מאחורי זה.

בריינסטורמינג

אז איך עושים קריאייטיב? מאיפה הכל מתחיל? איך הרעיונות מגיעים??? האמת – שאלות מצוינות ואני לא בטוח שיש לי תשובות מלאות לכולן. אני כן יכול לספר איך אני עושה את זה, לבד או בצוות: אני קובע זמן ביומן לטובת עבודה על אותו פרויקט, מנקה מנטאלית את כל מה שסביבי (לפעמים עם עזרים מן הצומח), פותח מחברת, ומתחיל לחשוב. חושב על קהל היעד, על התובנות שלו, על מה שהוא מרגיש, על מה שהוא לא מרגיש… חושב על המותג, על החוזקות שלו, על דברים קטנטנים שנוגעים לי בעצבי תשומת-הלב. רואה הרצאות בנושא, מדבר עם אנשים שאני מכיר ומתאימים לאפיון קהל היעד, מסתכל על מתחרים, מחליף שירים ביוטיוב כדי להיכנס לאווירה, וכל הזמן הזה – משפריץ דיו מהעט למחברת. כן, אני אולד-סקול שאוהב לכתוב על מחברת, אני מאמין שכשחושבים יצירתית, ההקלדה מסננת לנו את האינטואיטיביות. אם על המחשב אני רואה סמן מהבהב וחושב פעמיים מה לכתוב, הרי שעל המחברת אין סלקציה, מקסימום מוחקים עם קו, תולשים את הדף, מכווצ'צ'ים, זורקים ופוגעי בול חצי מטר ליד הפח.

כשאנשים שואלים אותי מאיפה זה בא לי ואיך חשבתי על זה, בין אם זה סלוגן של 3 מילים ובין אם זה רעיון כללי שמעיף את הפוני, אני מסביר את הברור: המוח הוא שריר, והשריר הזה עובד אצלי ברוב השעות שאני ער, במשקלים שעולים ועולים. אחת מהתכונות הכי חשובות שפיתחתי בשריר המוח הוא הסרת ברקסים כוללת, מתוך ההבנה שלכל פרויקט, לא משנה איזה פרויקט זה – אין לו רק 4 או 400 פתרונות קריאייטיב אפשריים, אלא אינסוף. אז אני כותב וכותב ומוחק וכותב ומוחק ומוחק וכותב, עד שיש לי 3 אופציות מעולות שאני שולח ללקוח. למה 3 אופציות? כי כל אופציה תגיע מכיוון אחר, באווירה אחרת, וכשבוחרים משהו מתוך כמה אופציות – אוהבים אותו הרבה יותר.

לסיום, כמה שיטות נקודתיות שיש לי בברינסטורמינג, שאני בכיף אחלוק פה: לחשוב תוך כדי הליכה ולא רק בישיבה. זה נכון גם מבחינת זרימת הדם והחמצן, וגם מבחינת תשומת הלב. חשוב להבין ש-ADHD ויצירתיות חייבים ללכת ביחד / למלא דף במילים רנדומליות הקשורות לעולם התוכן שמתעסקים בו, פשוט רשימת מילים שהראש מכתיב, ולחזק עם מידע מהאינטרנט – פורומים, ויקיפדיות, הרצאות טד / לעשות ברייקינג אין ברייקינג אאוט – כשלא זורמים רעיונות, לעשות משהו אחר (כביסה, ריצה, טלפון לאמא). כשתחזרו תהיה לכם יותר השראה, מבטיח / לכתוב לקהל היעד בלי מחסומים. ממש להתחיל "היי, אני המותג X ואני רוצה לספר לך משהו" / מוסיקה אלקטרונית אינסטרומנטלית רגועה. הרי המוח נמצא בין 2 האוזניים, דמיינו איך התדרים מרטיטים אותו ותבינו כמה זה משפיע לטובה או לרעה / בחיים לא לעבוד על משהו שאתם לא מוצאים בו עניין. אם המשהו הזה לא מעניין אתכם – או שתיצקו לתוכו זווית מעניינת, או שתעבירו את זה למישהו אחר.